רועי, רק שבועיים לפני שהכל קרה היינו בנסיעה ארוכה חזור ממשחק ביתר וסיפרת לי שאתה עוד שניה משתחרר ויוצא מהמסגרת הזאת

שכמה שהתחננת לכלא כעונש כל הקצינים תמיד אמרו לך לא כי הם רצו שתסיים את התפקיד בהצטיינות

לא משנה כמה ניסית להסתיר בצבא כדי לסיים כמה שיותר מהר, תמיד גילו את הרועי שאנחנו מכירים וייעדו אותך לתפקידים גדולים יותר מאיזה נגביסט כמו שרצית

רק אחרי גיליתי שסיפרת רק לי שאתה בכלל מתמיין לאיזה תפקיד נבחר וסודי ב8200 ואמרת לי שאני לא אעיז לספר לאף אחד כי מה זה רועי וייזר שחותם קבע בצבא?

מאז ומתמיד הערצתי אותך.

כמה שכולם אהבו אותך וגם אם שיחקת אותה טיפש או לא השקעת כולם תמיד העריכו אותך וידעו מי זה רועי באמת.

כמעט ארבעה חודשים עברו

ארבעה חודשים בלעדיך

איך אפשר בכלל ארבעה חודשים בלעדיך איך אפשר בלי הריפליי באינסטגרם היומיומי שלך איתי

איך אפשר מסיבת חנוכה בלעדיך בלי השטויות והבדיחות המפגרות שלך שתמיד הורגות את כולם מצחוק איך אפשר בלי החיוך הזה שלך זה שאף פעם לא הורדת.

וואלה קשה בלעדיך בלי העצות שהיית עוזר בלי הרעיונות פתאום לעשות מפגש קטן בין הבני דודים או שפתאום קפצת לבקר כי היית באזור או שסתם פשוט דיברנו באינסטגרם על החיים איך אפשר להיות פה בלעדיך כמה אתה חסר אתה אפילו לא מבין איך אני מתגעגע לשיחות שלנו בשתיים בלילה.

לפני הודיעו לי מה שקרה לך אני הייתי עם חברים ופירקנו סוכה לאנשים שגויסו ובדרך לאחת הסוכות אני אומר לחבר שלי וואלה אתה לא מבין איזה מלך בן דוד שלי רועי הוא היה אתמול על גבול עזה ואנחנו לא יודעים מה איתו אבל בתוך תוכי ידעתי שקרה משהו לא ידעתי שזה בכזאת חומרה אבל…

לקח לי הרבה זמן לשבת ולסכם את החברות שלנו , לייתר דיוק 146 יום, הרי איך מסכמים כמעט ארבעה חודשים בלי אחד החברים הכי טובים שלי, אני לא יודע אבל זה חייב להגיע הרי כל פרץ זכרונות וגעגועים אליך גורמים לי להרגיש דברים שקשה להסביר ואולי הכתיבה הזאת היא חלק מתהליך של השלמה שאתה לא פה ואתה גם לא תחזור .בכל פעם שאני נזכר בך אני מרגיש כאילו זה היה אתמול רועי,אני נזכר בסופ״ש שבועיים לפני אותה שבת שהלכנו אני אתה וקמינסקי לבאולינג ואז לסנוקר ובמוצש נסענו ביחד לבורגרסבר בעמק רפאים אתה אדם כל-כך חיי במחשבות שלי. הראש שלי מפוצץ זכרונות ומרגיש לי כאילו רק אתמול נסענו ביחד או ישבנו ודיברנו.החיוך והצחוק שלך לא יוצאים לי מהראש ואני בעיקר מתגעגע .חסר לי מאוד השבתות, הישיבות והיציאות שלנו ביחד קל להגיד את הקלישאה הזאת אבל היא כלכך נכונה עליך, רק אחרי שהלכת הבנתי כמה נפח אתה תופס אצלי בעולם החברים ,…

חצי שנה , איך כבר עברה חצי שנה בלעדיך זה בלתי נתפס

חצי שנה בלי הריפליי היומיומי איתך בלי השיחות והצחוקים , חצי שנה בלי התייעצויות על דברים גם אם הם סתם שטותיים , חצי שנה בלי המליון הודעות שלך שאתה מוודא שאני מגיעה למפגש המשפחתי , אשכרה עברה חצי שנה וזה הזוי .

אני לא אשכח איך כשרק התחלתי יב והתלוננתי לך שזה הולך להיות קשה ואני מפחדת אז פשוט במילה אחת שלך זה הפך לדבר הכי קטן בעולם כי זה מה ששיחה איתך עושה פשוט היית נותן תחושה טובה ותמיד היית בין אם זה להתייעצות , לתת מחמאות , לצחוק ביחד על דברים , פשוט להכל . איך ביום הולדת 17 שלי צחקת עליי שאני עדיין קטנה ורק עכשיו הוצאתי רשיון ושאחכה ליום הולדת 18 ונלך ביחד לחגוג , הגיע יום הולדת 18 שלי ולא היית פה שנחגוג , איך כשקבענו אצלנו בחופש הגדול כל הבני דודים ודיברנו…